זהירות, אחריות תורמת לפניך!

כיצד להימנע מאחריות תורמת ועקיפה של הפרת זכויות יוצרים?

האם ייתכן שבעלי מרכז מסחרי יחויבו בפסק דין כספי בגלל שאחד מהשוכרים שלו השמיע מוזיקה ללא רישיון או סחר בעותק מפר? האם בעל אתר אינטרנט, בלוג, פורום או כל פלטפורמה אינטרנטית אחרת יהא אחראי לתכנים שמבקרים מעלים אליו? פסיקה חדשה של בית המשפט העליון עושה סדר ועל הדרך מקדמת את דיני הקניין הרוחני בארץ אל הזמן המודרני.

היקף ההגנה המוענקת לבעלי זכויות מכח זכויות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן: "החוק") הינה מוגבלת ותחומה. כצפוי, החוק מבקש להגן מפני פגיעה קלאסית של זכויות, כגון שכפול או שידור של יצירה ללא הרשאה. אך בכל הנוגע לתחומי הגנה נוספים, במיוחד אלה הרלוונטיים לעידן המודרני בו פגיעה בזכויות יוצרים הפכה עניין שבשגרה החוק לוקה בחסר. כך לדוגמא, החוק לא מטיל אחריות על אלו שיוצרים קרקע פורייה לפגיעה בזכויות, ובמילים אחרות: התורמים להפרה או המפרים בעקיפין.

אמנם, סעיף 48 לחוק דן בהפרה עקיפה, אך הוא עוסק בסחר בעותקים מפרים ולא מגדיר מיהו מפר תורם או מפר בעקיפין. במבחן המציאות, עד לשנת 2014 אין פסק דין אחד המחייב נתבע מכח סעיף זה.

השינוי החל בשנת 2007, עת הטיל בית המשפט המחוזי בירושלים אחריות תורמת להפרה על האוניברסיטה העברית בירושלים בגין הפרות של זכויות יוצרים שבוצעו בשטחי הקמפוסים שלה על ידי תא סטודנטים.

כבוד השופט (בתוארו דאז) יוסף שפירא קבע, כי האוניברסיטה ידעה על ההפרה המבוצעת בשטחה, לכל הפחות יכולה היתה לדעת באמצעות מנגנוני פיקוח פשוטים, ומאחר ולא עשתה זאת יש להטיל עליה אחריות תורמת להפרה, ועל כן היא חויבה בתשלום פיצויים.

פסיקת בית המשפט המחוזי הרחיבה את חובת הזהירות המוטלת על בעלי נכסים מכל סוג שהם, לרבות ספקי שירות באינטרנט ובעלי אתרים ופורומים, כך שהלכה למעשה הוטלה על אלו חובת פיקוח אקטיבית על הנעשה בנכסיהם, מבלי לדון בעלויות הכרוכות בכך שעשויות להיות בלתי סבירות, שאם לא כן עשויים הם להיחשף להפרה תורמת ולחיוב בפיצויים כספיים.

גם בשל כך ולא בכדי ערערה האוניברסיטה לבית המשפט העליון (ע"א 5977/07), ונושא חשוב זה זכה לעיגון הלכתי. בית המשפט העליון קיבל פה אחד את הערעור וקבע, כי הגם שיש מקום להטיל אחריות תורמת ו/או עקיפה בדיני זכויות היוצרים בישראל, הרי שיש מקום להעמיד תנאים ברורים להחלתה, כך שבסופו של יום יחויב זה אשר ידע באופן ממשי וקונקרטי על ביצוע הפרת זכות יוצרים שהתרחשה בפועל, ותרם באופן משמעותי וניכר לביצועה.

בית המשפט הרחיב את ההגנה הניתנת לבעלי הזכויות, תוך הגדרת חובת זהירות ברורה ומאוזנת, ובכך הצעיד את דיני זכויות היוצרים בישראל אל העידן המודרני. ראיה לכך ניתן למצוא באזכורה הרב של הלכה זו בעשרות פסקי דין שנתנו לאחרונה ודנו בגדרי אחריותם של בעלי נכסים, בעיקר בזירת האינטרנט.

בסופו של יום, כל עוד בעל נכס מקיים בגבולות נכסיו פעילות בעלת אופי חוקי, הוא לא יידרש להתחקות ו/או לחקור אחר פעילות מפרה. ברם, חזקה זו ניתנת לסתירה, בפרט במקרה בו נודע לבעל הנכס על ההפרה ולא נקט צעדים סבירים להסרתה.

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית.