תמרור אזהרה לרשתות

תמרור אזהרה לרשתות / עו"ד לימור בן-נון נחמני

מן המפורסמות הוא, כי ישראלים אוהבים להיות בעלים של עסק ולהרוויח כסף קל. אג'נדה זאת הביאה לפיתוח מואץ של רשתות רבות הפועלות בישראל באמצעות זכיינים.

יזמים רבים הניחו - הנחה שאגב נמצאה כשגויה - כי כדי להקים רשת זכיינית לא נדרש הרבה: די ברעיון טוב אשר יצא אל הפועל בעסק שהוקם על-בסיסו, במיתוג נכון, ולאחר מכן - ביכולת לשווק את הרעיון לזכיין פוטנציאלי שיהיה מוכן לשכפל את הרעיון במקום אחר, והכל – על חשבונו של הזכיין, וכמובן, תוך תשלום דמי זיכיון ותמלוגים שוטפים.

למרבה ההפתעה, יש בישראל מספר לא מבוטל של רשתות מסחריות הפועלות ללא אג'נדה ממשית, ללא שיטת ניהול או מתן שירותים ייחודיים, ובעיקר - רשתות שאינן מעניקות לזכיין תמורה אמיתית שוטפת וגם לא כל ערך מוסף.

רשתות שלא תדאגנה לתקן את דרכיהן אל מול הזכיינים, צפויות למצוא עצמן נתבעות על-ידי הזכיינים, ובית-המשפט - כפי שעולה בפסיקה מהתקופה האחרונה - ימצא ככל הנראה אוזן קשבת ביותר לטענות של הזכיין כנגד רשת ואפילו ירחיק לכת לזכות את הזכיין בפיצוי כספי וזאת גם אם הרשת הגנה על עצמה בהסכם זיכיון חד-צדדי.

זה אשר מבין בתחום הזכיינות צריך להבין את הרוח הנושבת מכיוונו של בית-המשפט ולדאוג, כי רשתות המיוצגות על-ידו יערכו "בדק בית" הן ברמה הניהולית-תפעולית והן ברמת הסכם הזיכיון, תוך בחינת ההתחייבויות הרשתיות המקופלות בהסכם הזיכיון והאם הרשת ממלאה אחר התחייבויות אלו.

על הרשתות להבין כי הקמת רשת הנשענת רובה ככולה על מתן זכות שימוש בסימן מסחרי מבלי להעניק תמורה שוטפת כלשהי, יכולה לחשוף את הרשת לתביעות ולתשלום פיצויים עתידי.

בפסק-דין חרוש שניתן בנובמבר [i]2015 קיבל כב' השופט עדי הדר את טענתו של ערב שנתבע לתשלום חובות זכיין של רשת גורילה, וקבע כי למרות הסכם הזיכיון שנחתם בין הרשת לזכיין - יש התחייבויות בסיסיות שרשת נדרשת לקיים, לרבות ליווי לעניין עריכת תפריט, ייעוץ באיוש עובדים והכשרתם, ליווי מנהל סניף, ועוד), וככל שרשת אינה מקיימת התחייבויות אלו - היא תמצא כרשת מפרה כלפיי הזכיין. הפרה שכזו יכולה לזכות את הזכיין בפיצוי, בהפחתת הסכום שהוא נתבע לשלם על-ידי הרשת ולעיתים בשניהם גם יחד.

אמור אם כן, רשת המעוניינת להתנהל בתבונה ולהקפיד כי הסכם הזיכיון שיערך עבורה יכלול התחייבויות כלפיי הזכיין, בוודאי התחייבויות שהרשת תוכל לעמוד בהן, כמו-גם יגדיר מה תהיה מידת המעורבות המקצועית והתפעולית של הרשת, בנוסף על הענקת השימוש בסימן המסחרי, העברת ידע עסקי, סיוע טכני, סיוע תפעולי, סיוע מקצועי וכן סיוע מסחרי, ולא פחות חשוב - מה היא מידת הפיקוח שתהיה לה באשר לביצועי הזכיין.

כל המידע הזה, הכרוך גם במגבלות ביצוע ושימוש לזכיין, נדרש להיות מועבר הן לידיעתו ובעיקר להסכמתו מראש של הזכיין, תוך מתן ביטוי מלא לכלל הנושאים הללו בהסכם זיכיון ערוך למידותיה של הרשת.

הסכם זיכיון אשר אינו אוחז בהתחייבויות של הרשת כלפיי הזכיין, לא רק שאינו מגן על הרשת - נהפוך הוא - הסכם שכזה חושף את הרשת למצב בו בית-המשפט יזהה את ההתקשרות בתור מערכת-יחסים חד-צדדית בין רשת מזכה לבין זכיין, וייקח לעצמו חופש לקבוע בעצמו מה הן ההתחייבויות המצופות מהרשת ומה שיעור הפיצוי המגיע לזכיין בגין הפרת אלה.

בית המשפט בישראל מתקדם עם רוח התקופה, ובעלי רשתות שלא יעמידו מערכת יחסים דו-צדדית הכוללת משוב ותגמול לשני הצדדים גם יחד, עלולים למצוא עצמם מול שופט שינהל בפועל את הרשת אל מול הזכיינים, ויקבע מה הזכויות וחובות שלהן כלפיי הזכיין. תפקיד זה, הוא התפקיד שלכם - רשתות. מלאו אותו.

הכותבת, עו"ד לימור בן-נון נחמני, עומדת בראש משרד עו"ד בוטיק בתחום הזכיינות.

[i] תא (ת"א) 33693-06-14‏ ‏ גורילה בר קפה בע"מ נ' רחמים חרוש [פורסם בנבו] (29/11/15)