תחום רשתות הפועלות באמצעות זכיינים חי, בועט ושוקק כבר כמה עשורים גם בישראל. באופן טבעי, וכמו כל התקשרות אחרת בין שני צדדים, גם ההתקשרות שבין רשת מזכה לזכיין הגיעה אל פתחו של בית-המשפט בעניינים שונים, נדונה והוכרעה שם.
משרדנו היה ועודנו גאה להיות זה אשר יצר תקדימים מחייבים בתחום, שהגיעו עד לפתחו של בית-משפט העליון (ראה, בין היתר, ההלכה המחייבת שניתנה במקרה של רשת פרש קיטשן).
משרדנו גאה לא פחות, להיות חלוץ גם בתחום שהיה 'פרה קדושה' בתחום הזכיינות, הוא תחום עמלות שרשת מזכה יכולה לקבל מספקיה, אם בכלל, ולהיות חתום על פסק-דין ראשוני בהיקפו בתחום זה.
לפני כשלוש שנים פנתה אליי רשת ותיקה ומוכרת וביקשה לקבל ייעוץ בתיק משפטי שהיא ניהלה אותה העת. לבקשתי, קיבלתי לידיי את כתבי הטענות, ונדהמתי לגלות כי המדובר בתיק שעוסק בנושא של 'עמלות ספקים', שעד אז לא נידון לגופו, ממילא לא הוכרע, כאשר ראשיתו בתביעה שהגיש זכיין של רשת לתשלום מיליוני שקלים.
הזכיין התחיל את דרכו ברשת כאיש צעיר לאחר שבחר לעשות הסבת תחום ולהתקשר עם רשת שנתנה שירות וציוד מיוחד לקהל לקוחותיה. האיש כה התאהב בתחום שתוך עשור הוא כבר הפעיל כ5 חנויות רשתיות, כל אחת חסתה תחת הסכם זיכיון שנחתם בין הרשת לזכיין. הזכיין ראה כי טוב לאורך השנים, כאשר החנויות הרשתיות שהפעיל גלגלו מחזורים של מיליוני שקלים. הזכיין כה האמין בתחום, במותג, ברשת, עד כי הוא פנה אל בעלי הרשת וביקש להיכנס כשותף ברשת. לאחר שבקשתו נדחתה החליט הזכיין, אשר נחזה כי הרגיש שהוא אינו נדרש עוד לרשת ממנה למד הכל, לבחון אפיקים אחרים להיפרע מהרשת.
הזכיין פנה לעורך דין ובחן עמו את סל הטענות שהוא יכול לטעון כנגד הרשת, לתועלתו. בין הטענות שנבחרו, עמדה טענה שעד אז לא באמת נטענה, בהליך משפטי, על-ידי זכיין, וככל שנטענה, אזי זאת לא הגיעה לכדי בירור מקיף והכרעה. מאחר והזכיין דעסקינן היה זכיין מבוסס כלכלי שהרגיש שאין לו כל צורך ברשת, החליט הלה לקחת על כתפיו ניהול הליך בנושא כה ייחודי.
בתביעה לקבלת מיליוני שקלים שהגיש הזכיין כנגד הרשת, אשר אחזה גם בתביעה למתן חשבונות מקיפים מהרשת, טען הזכיין כי לרשת אין זכות לגבות עמלה מספקיה, וכי אם היא כבר גבתה, וכך טען הזכיין שהרשת עשתה, אזי לפי הזכיין העמלה שייכת לו. הזכיין לא הסתפק בהגשת תביעה לקבלת מיליוני שקלים, אלא לשיטת הרשת, הוא ביצע פעולות חד צדדיות ולימים אף התנתק מהרשת והקים רשת מתחרה. כך טענה הרשת, כי במשך שנים ניהל הזכיין מערכת רכישות מוסתרת. הוא הסתיר מהרשת שהוא קונה מספקים אחרים (רכישה אסורה לפי ההסכם), הוא כפה על ספקים רשתיים למכור לו את המוצר ללא סכום העמלה ועוד פעולות יצירתיות ומוסתרות שננקטו על ידי הזכיין.
אם עד מועד הגשת התביעה, רשתות נמנעו מלהעמיד להכרעה נושא ייחודי כאמור, במקרה דעסקינן ונוכח עקשנותו של הזכיין ורצונו לקבל מיליונים (הוא סירב להצעות גישור שעלו, והיום בדיעבד ברור כי הוא מבכה על סירובו), לא הייתה לרשת כל ברירה אלא להידרש לניהול ההליך. תוך כדי ניהול ההליך, הזכיין הודיע לרשת על סיום התקשרות, נטש, ערב מגיפת הקורונה, 5 סניפים שרוקנו, ופתח רשת מתחרה.
עבודה משפטית כירורגית שננקטה, הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי, הביאו לניצחון מהדהד של הרשת אל מול תביעת הזכיין: בית המשפט המחוזי בחן את הראיות שהביא הזכיין, בחן את הראיות הסדורות והמקיפות שהביאה הרשת, בחן את החוזים עליהם היה חתום הזכיין ואת הסעיפים הרלבנטיים לענייננו שהופיעו בהם, ערך בירור משפטי מקיף, גם מתחום הסדרים כובלים, ולבסוף הנפיק פסק-דין הקובע כי דין התביעה של הזכיין (הן לקבלת תשלום והן לקבלת חשבונות) להידחות, וכי, מאידך, לרשת הזכות לתבוע את כל הסכומים שהזכיין העלים ממנה לאורך השנים וזאת על בסיס מסמכים חשבונאיים שהזכיין חויב לחשוף בפני הרשת, מהם ניתן ללמוד באמת על היקף הרכישות שביצע בסתר ובניגוד לדין!!
קיומו של פסק הדין מחייב כל רשת לערוך בדק בית פנימי, הן בכל הקשור לנוסח חוזיה והן בכל הקשור להתנהלות השוטפת מול זכייניה.
לשמחתי, העבודה הקשה השתלמה, ופסק-דין בנושא כה חשוב ובעל השלכות רוחביות בתחום הזכיינות זכה אף הוא להתנוסס תחת שם משרדי וליתן למשרדי גושפנקא נוספת של מומחיות גם בתחום ייחודי וחשוב זה.
פסק הדין מצריך למידה, יישום וסדר אצל רשתות, אלה שידעו על קיומו של ההליך המתנהל והמתינו לפסיקה, ואלה שישכילו לפנות למשרדי לאחר קריאת מאמר חשוב זה.
